פעם אחר פעם הבטיח הקב"ה לאברהם שזרעו ירש את ארץ כנען, ובכל זאת, כאשר שרה רעייתו הולכת לעולמה אין הוא דורש מה' לקיים במקצת מהבטחותיו אלא פועל בכל הדרכים האפשריות על מנת לקנות עבורה בכסף מלא חלקת קבר. מה פשר התנהגות זו? מדוע אינו דורש במפגיע לקבל את שהובטח לו?
כידוע, אברהם אבינו הוא אבי המאמינים. אין בליבו ספק שההבטחות של ה' יקוימו, ועל כן מעיד עליו הכתוב:
"וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו,ו) . כל פעולותיו של אברהם נעשות מתוך נקודת מוצא זו. דווקא מתוך האמונה הזו הוא מבין שכדי לממש את ההבטחות, עליו לעשות פעולות השתדלות מצד עצמו כמאמר חז"ל "אין סומכין על הנס" - אבל מאמינים בה' שיעזור כשצריך. מסיבה זו הוא יורד למצרים בימי הרעב ולא מתרעם על כך שההבטחות של ה' אליו עדיין לא מתקיימות. רכישת הקרקע מבני חת אינה דבר של מה בכך. יתכן שמהלך זה לא היה צולח וללא ספק היתה כאן סיעתא דשמיא שעזרה לאברהם. מכל מקום, מתווה לנו אברהם את דרכו של האדם המאמין: האדם שעושה ומשתדל מלמטה ומאמין שגם מלמעלה יסייעו בידו לעשות ולממש את שאיפותיו.
האדם המאמין צריך לדעת שאמונתו נמדדת במעשיו. ככל שהוא מאמין בסיוע מלמעלה כך עליו להתאמץ כדי להביא סיוע זה לכדי מימוש, וכהמשך אחר למאמר המשנה : "אם אין אני לי- מי לי"(אבות א,יד). אפשר גם לומר :"וכאשר אני לי- ה' יהיה בעזרי"...
בדבריו של אברהם לאליעזר כשהוא שולח אותו למצוא אישה לבנו יצחק מגולמת האמונה המלאה של אבי המאמינים בדרך הזו:
"ה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם"(בראשית כד,ז)
מתוך הבנה זו יתבררו גם מעשיו של אליעזר בבואו לחרן. כל תפילותיו והסימנים שביקש מאת ה' לא באו מתוך חוסר אמונה בהבטחת אברהם ש"יהיה בסדר", נהפוך הוא: בגלל שאליעזר יודע שמונחת בכיסו הבטחה מאברהם לאפשרות להצליח במשימה, הוא מבין שעליו לעשות מעשים ופעולות מצד עצמו כדי לגרום לה להתממש. משום כך הוא מבקש סימנים שקשורים עניינית למושא חיפושיו: הוא מבקש סימנים שיבטיחו שהאישה שהוא מחפש ליצחק אכן תהיה בעלת המידות הנאצלות שמחפש אברהם ליצחק בנו: כבוד לכל אדם, הכנסת אורחים וזריזות כמו גם יושר,הגינות ורוחב לב.
את כל אלה מוצא אליעזר ברבקה שעומדת במבחן הסימנים ומכאן קצרה הדרך להבאתה חזרה אל ארץ כנען להיות לרעייתו של יצחק ולממשיכת דרכה של שרה אימו.
"ה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם"(בראשית כד,ז)
מתוך הבנה זו יתבררו גם מעשיו של אליעזר בבואו לחרן. כל תפילותיו והסימנים שביקש מאת ה' לא באו מתוך חוסר אמונה בהבטחת אברהם ש"יהיה בסדר", נהפוך הוא: בגלל שאליעזר יודע שמונחת בכיסו הבטחה מאברהם לאפשרות להצליח במשימה, הוא מבין שעליו לעשות מעשים ופעולות מצד עצמו כדי לגרום לה להתממש. משום כך הוא מבקש סימנים שקשורים עניינית למושא חיפושיו: הוא מבקש סימנים שיבטיחו שהאישה שהוא מחפש ליצחק אכן תהיה בעלת המידות הנאצלות שמחפש אברהם ליצחק בנו: כבוד לכל אדם, הכנסת אורחים וזריזות כמו גם יושר,הגינות ורוחב לב.
את כל אלה מוצא אליעזר ברבקה שעומדת במבחן הסימנים ומכאן קצרה הדרך להבאתה חזרה אל ארץ כנען להיות לרעייתו של יצחק ולממשיכת דרכה של שרה אימו.
האדם המאמין צריך לדעת שאמונתו נמדדת במעשיו. ככל שהוא מאמין בסיוע מלמעלה כך עליו להתאמץ כדי להביא סיוע זה לכדי מימוש, וכהמשך אחר למאמר המשנה : "אם אין אני לי- מי לי"(אבות א,יד). אפשר גם לומר :"וכאשר אני לי- ה' יהיה בעזרי"...
