פרשת ויצא נעה בין שני קטבים של יציאות: יציאה ראשונה של יעקב חרנה בברחו מאחיו המבקש את נפשו ובחפשו את הכלה המיועדת, והיציאה השניה כעבור עשרים שנה בברחו מלבן חמיו שרימה ועשק אותו פעם אחר פעם.
שתי היציאות הללו מלוות בהתגלות של ה' ומלאכיו, אשר בעקבותיהן יעקב נותן שם למקום ההתגלות. בתחילת הפרשה השם הניתן הוא בית אל ובסופה- מחניים.
מה עומד מאחורי השמות השונים המייצגים לכאורה חווייה דומה?
ניתן לומר שההבדל הוא מצבו הנפשי-פנימי של יעקב. הנושא הבוער בקרבו של יעקב הרווק הבורח מאחיו ועוזב את ביתו הוא אילוץ הבריחה והפרידה מן ה"בית", ולכן המקום נקרא: בית אל. לעומת זאת, יעקב הנשוי עם אחד עשר בנים ובת, עבדים, שפחות ומקנה מוטרד מעניין אחר: ניהול המחנה או שמא יש לומר המחנות כפי שהוא אומר בדבריו לאחיו עשיו ("ועתה הייתי לשני מחנות") ולכן השם - מחניים. השמות אם כן, מבטאים את הנושאים המטרידים ומעסיקים את יעקב.
התורה מפרשת לכל אחד מהבנים שנולדו ליעקב את הטעם לבחירת שמו. ראובן, בכור הבנים, מקבל את שמו "כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי" (בראשית כט,לב).
התורה מפרשת לכל אחד מהבנים שנולדו ליעקב את הטעם לבחירת שמו. ראובן, בכור הבנים, מקבל את שמו "כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי" (בראשית כט,לב).
לאה מבטאת בשם זה את רחשי ליבה ומאווייה לזכות באהבת בעלה לאחר שילדה לו את בנו בכורו. רש"י מביא את הגמרא במסכת ברכות הנותנת טעם נוסף לשמו של ראובן וזו לשונו:
"...ראו מה בין בני לבין חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף- ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור". (רש"י,שם)
הגאון מוילנא מקשה על דברי הגמרא שהביא רש"י, שכן לא ברור מדוע יש צורך לתת הסבר נוסף לשמו של ראובן לאחר שכבר נתפרש בפשט הפסוקים הטעם לשמו. הגר"א מסביר שהטעם שהובא בתורה לשמו של ראובן ניתן לאחר לידתו ולא לפניה, כפי שהיה עם כל שאר השבטים וממילא אפשר להביא יותר מטעם אחד לשמו.
"...ראו מה בין בני לבין חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף- ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור". (רש"י,שם)
הגאון מוילנא מקשה על דברי הגמרא שהביא רש"י, שכן לא ברור מדוע יש צורך לתת הסבר נוסף לשמו של ראובן לאחר שכבר נתפרש בפשט הפסוקים הטעם לשמו. הגר"א מסביר שהטעם שהובא בתורה לשמו של ראובן ניתן לאחר לידתו ולא לפניה, כפי שהיה עם כל שאר השבטים וממילא אפשר להביא יותר מטעם אחד לשמו.
אפשר להרחיב את הדברים על יסוד דברי מדרש תנחומא :
"שלשה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו" (תנחומא ויקהל, לה)
טעם השם הראשון ("ראה ה' בעניי") ניתן לו ע"י אימו עם לידתו וביטא את תקוותיה הכמוסות, השם ראובן הוא השם שקוראין לו בני האדם והשם שהוא קנה לעצמו ע"פ מעשיו הוא מה שמביא רש"י - השם הטוב שזכה בו ראובן בזכות שלא קינא באח שזכה להעדפה, יוסף, ואף ביקש להצילו - טעם שמתברר בדיעבד, הרבה לאחר לידתו.
שם האדם הוא שורש נשמתו, והדבר רמוז בכך שהאותיות הפנימיות של המילה נשמה הן "שמ". משמעות נוספת למילה שם היא מטרה, כמו שאומרים: לשם שמים- למטרה שמיימית, גבוהה.
רחשי הלב והנושאים שהטרידו את לאה ויעקב הם אלו שקיבעו את השמות הנבחרים. אם לא זכה האדם או המקום אזי השם שניתן כייעוד עשוי להיות שונה ואף מנוגד למה שקורה בפועל (כדוגמת לבן שכל אופיו ומעשיו נוטים דווקא אל הצד השחור והאפל של האופי האנושי) ואם זכה האדם- יש תאימות בין השם הטוב שייחלו לו הוריו לבין מעשיו, ואז ממילא זוכה האדם למימוש הייעוד שהיה אצור בו ע"פ ראיית הוריו.
טעם השם הראשון ("ראה ה' בעניי") ניתן לו ע"י אימו עם לידתו וביטא את תקוותיה הכמוסות, השם ראובן הוא השם שקוראין לו בני האדם והשם שהוא קנה לעצמו ע"פ מעשיו הוא מה שמביא רש"י - השם הטוב שזכה בו ראובן בזכות שלא קינא באח שזכה להעדפה, יוסף, ואף ביקש להצילו - טעם שמתברר בדיעבד, הרבה לאחר לידתו.
שם האדם הוא שורש נשמתו, והדבר רמוז בכך שהאותיות הפנימיות של המילה נשמה הן "שמ". משמעות נוספת למילה שם היא מטרה, כמו שאומרים: לשם שמים- למטרה שמיימית, גבוהה.
רחשי הלב והנושאים שהטרידו את לאה ויעקב הם אלו שקיבעו את השמות הנבחרים. אם לא זכה האדם או המקום אזי השם שניתן כייעוד עשוי להיות שונה ואף מנוגד למה שקורה בפועל (כדוגמת לבן שכל אופיו ומעשיו נוטים דווקא אל הצד השחור והאפל של האופי האנושי) ואם זכה האדם- יש תאימות בין השם הטוב שייחלו לו הוריו לבין מעשיו, ואז ממילא זוכה האדם למימוש הייעוד שהיה אצור בו ע"פ ראיית הוריו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה